מיפוי מעגלי פגיעות ותמיכה הוא כלי לתכנון מדיניות וטיפול המזהה אוכלוסיות שנפגעו באירוע (ישיר/עקיף) ואת המענים הנדרשים להן. המיפוי מסדר נפגעים ממעגל ראשון ועד רחוק, מאתר צרכים שלא נענו, ומסייע בבניית רשת תמיכה חברתית ורגשית מותאמת אישית. מטרות המיפוי: זיהוי פערים במענה הקהילתי, מניעת כפל מענים, ומתן קשב מותאם – במיוחד בעת חזרה לשגרת חירום.

עקרון הקמ"צ (קירבה, מיידיות, ציפייה) הוא מודל התערבות נפשית ראשונית בשעת חירום וטראומה, שמטרתו למנוע התפתחות פוסט-טראומה ולהחזיר לתפקוד. העקרון מבוסס על מתן סיוע בסמוך למקום האירוע, מיד לאחר התרחשותו, תוך גישה חיובית המצפה לחזרה מהירה לתפקוד. המודל (מולי להד, יהודה שחם ורובי רוגל) מוכר גם כ-PIE (Proximity, Immediacy, Expectancy) ומשמש אנשי מקצוע, צוותי חירום ומורים להתמודדות עם תגובות דחק חריפות (ASR).

מודל לאומי פשוט וקצר (פותח ע"י משה פרחי) – איך להגיש עזרה ראשונה נפשית בזמן אירוע חירום. המודל עוזר להחזיר את האדם לתפקוד תוך דקה וחצי עד שתי דקות, ומאפשר לכל אחד להגיש עזרה ראשונה נפשית למי שנמצא סביבו ולהחזירו מיידית למצב תפקודי תקין.

מודל א.א.א. הוא פרוטוקול קצר ופרקטי לתגובה ראשונית בחירום. שלושת האותיות מייצגות שלושה שלבים עוקבים בהתערבות: מתן אינפורמציה ← אפשרות לאוורור ← ארגון מחדש.

מודל גשר מאח"ד (מולי להד) הוא מודל רב-ממדי להתמודדות עם מצבי לחץ ואי-ודאות. לכל אחד סגנון התמודדות שונה וייחודי לו בחירום. בכל אחד טמונה המסוגלות. המודל מזהה 7 ממדים דרכם אדם מגיב ויוצר קשר עם העולם. עיקרון ההצטרפות: "דומה בדומה ירפא".

דיבוב פסיכולוגי (Psychological Debriefing) הוא כלי התערבות קבוצתית (או פרטנית) מובנית, הניתן מייד לאחר אירוע טראומטי ולפני הופעת הסימפטומים של פוסט-טראומה. מטרתו לאפשר עיבוד רגשי ראשוני, נרמול תגובות, מניעת בידוד ואשמה ומניעת פיתוח תחלואה נפשית כרונית עמוקה. דיבוב פסיכולוגי מתאים לכל מי שנחשף לאירוע טראומטי ולא רק למי שמפגין סימפטומים פסיכופתולוגיים או מצוקה כלשהי.

מודל נת"ת מציע שלושה רכיבים מרכזיים שכל תגובה ראשונית בחירום צריכה לכלול: נרמול, תיקוף ותקווה. הוא מתאים לכל מגיב ראשון – לא רק אנשי מקצוע.

עקרון הרציפויות קובע שאחד הגורמים המגינים ביותר על בני אדם בחירום הוא שמירה על רצף בתחומי חיים מרכזיים. שבירת הרצף מגבירה את הסיכון לתגובות קשות לאורך זמן. תפקיד המטפל הוא לאתר איפה הרצף נשבר ולסייע בשיקומו.

מודל "רציפות בחרו"ם" פותח על ידי משה אלון ודורית גרוס, ומיועד לפסיכולוג החינוכי המתערב בשעת חירום. השם חרו"ם הוא ראשי תיבות: חשיבה, רגש, ומעשה. המודל מתייחס לשלוש רמות של התערבות, ומדגיש את חשיבות הרציפות לחיים בריאים.

מודל קמץ הוא כלי לניהול ותעדוף המענה הקהילתי-מערכתי בחירום. הוא מספק מסגרת ארגונית לחשיבה על מי עושה מה ובאיזה סדר. שמו הוא ראשי תיבות של ארבעת מרכיביו המרכזיים.

סבב "מה נשמע" הוא כלי להתערבות פרואקטיבית בחירום – יוצרים קשר עם תושבים/הורים/תלמידים לפני שהם פונים, כדי לאתר צרכים, לנרמל ולתמוך. הוא מבוסס על הרעיון שאנשים רבים אינם פונים לעזרה מעצמם.

מודל ממ"ש פותח על ידי דורון היימן (2020) ומיועד לפסיכולוג החינוכי המתערב במשבר. הוא מציע מסגרת לניהול ההתערבות לאורך ציר הזמן – מהמוכנות מראש, דרך המענה המיידי, ועד לשיקום ארוך הטווח. כל שלב מחייב עבודה שונה ומשקל שונה.

מודל "כנפיים של תקווה" (קלמן הלוי ומסרמן אזולאי, 2020) מיועד לפסיכולוגים המלווים צוותי חינוך בחירום מתמשך. שם המודל מבטא שתי תנועות הכרחיות – פנימה והחוצה – כדי לשמר תפקוד ומשמעות.

מודל זה פותח על ידי דורית גרוס ומשה אלון (2003) ומתייחס לתפקיד הפסיכולוג החינוכי בחירום על פני ציר הזמן. הוא מחלק את ההתערבות לשלושה שלבים מרכזיים ומגדיר לכל שלב משימות ברורות.

ידיים קרות הן לרוב סימן שהאדם חווה לחץ ואיום. חימום הידיים יאפשר למערכת ההרגעה הפרה-סימפטית להוריד את רמת הדריכות.

מתוך סולם 1–10 דרגו את מידת המתח שאתם חשים כעת. מעל דרגה 6 – יש לבצע את השלבים הבאים. אם מתחת ל-6 – עברו ישר לשלבים 4 ו-5.