מודל לאומי פשוט וקצר (פותח ע"י משה פרחי) – איך להגיש עזרה ראשונה נפשית בזמן אירוע חירום. המודל עוזר להחזיר את האדם לתפקוד תוך דקה וחצי עד שתי דקות, ומאפשר לכל אחד להגיש עזרה ראשונה נפשית למי שנמצא סביבו ולהחזירו מיידית למצב תפקודי תקין.
מודל א.א.א. הוא פרוטוקול קצר ופרקטי לתגובה ראשונית בחירום. שלושת האותיות מייצגות שלושה שלבים עוקבים בהתערבות: מתן אינפורמציה ← אפשרות לאוורור ← ארגון מחדש.
מודל גשר מאח"ד (מולי להד) הוא מודל רב-ממדי להתמודדות עם מצבי לחץ ואי-ודאות. לכל אחד סגנון התמודדות שונה וייחודי לו בחירום. בכל אחד טמונה המסוגלות. המודל מזהה 7 ממדים דרכם אדם מגיב ויוצר קשר עם העולם. עיקרון ההצטרפות: "דומה בדומה ירפא".
דיבוב פסיכולוגי (Psychological Debriefing) הוא כלי התערבות קבוצתית (או פרטנית) מובנית, הניתן מייד לאחר אירוע טראומטי ולפני הופעת הסימפטומים של פוסט-טראומה. מטרתו לאפשר עיבוד רגשי ראשוני, נרמול תגובות, מניעת בידוד ואשמה ומניעת פיתוח תחלואה נפשית כרונית עמוקה. דיבוב פסיכולוגי מתאים לכל מי שנחשף לאירוע טראומטי ולא רק למי שמפגין סימפטומים פסיכופתולוגיים או מצוקה כלשהי.
מודל נת"ת מציע שלושה רכיבים מרכזיים שכל תגובה ראשונית בחירום צריכה לכלול: נרמול, תיקוף ותקווה. הוא מתאים לכל מגיב ראשון – לא רק אנשי מקצוע.
מודל "רציפות בחרו"ם" (משה אלון ודורית גרוס) מבוסס על גישת הרצפים (עומר ואלון, 1994): אירוע חירום שובר את רצף הקיום. ההתערבות צריכה לפעול לאורך שלוש רמות – חשיבה, רגש ומעשה – כדי לשקם את הרצפים שנקטעו.
עקרון הקמ"צ (קירבה, מיידיות, ציפייה) הוא מודל התערבות נפשית ראשונית בשעת חירום וטראומה, שמטרתו למנוע התפתחות פוסט-טראומה ולהחזיר לתפקוד. העקרון מבוסס על מתן סיוע בסמוך למקום האירוע, מיד לאחר התרחשותו, תוך גישה חיובית המצפה לחזרה מהירה לתפקוד. המודל (מולי להד, יהודה שחם ורובי רוגל) מוכר גם כ-PIE (Proximity, Immediacy, Expectancy) ומשמש אנשי מקצוע, צוותי חירום ומורים להתמודדות עם תגובות דחק חריפות (ASR).
סבב "מה נשמע" הוא כלי להתערבות פרואקטיבית בחירום – יוצרים קשר עם תושבים/הורים/תלמידים לפני שהם פונים, כדי לאתר צרכים, לנרמל ולתמוך. הוא מבוסס על הרעיון שאנשים רבים אינם פונים לעזרה מעצמם.
מודל ממ"ש (מוכנות, מענה, שיקום והתאוששות) הוא מודל מארגן לעבודת פסיכולוגים חינוכיים ואנשי חינוך בניהול התערבות במשברים, במיוחד בשגרה מתמשכת של הסלמות ביטחוניות. המודל מסייע ביצירת רצף טיפולי המשלב הכנה מוקדמת, תגובה בזמן אמת, ושיקום מערכות ופרטים, תוך שימת דגש על חוסן (היימן, 2020).
טכניקת הקרקוע 5-4-3-2-1 היא כלי יעיל להרגעה וחיבור להווה, המשתמשת בחושים כדי להפחית חרדה. התרגיל מחזיר את הקשב מהמוח החרדתי לסביבה המיידית.
הרפיית שרירים הדרגתית (Progressive Muscle Relaxation) פותחה בשנת 1929 על ידי הפיזיולוג אדמונד ג׳ייקובסון. העיקרון המרכזי: מיתוח מכוון של קבוצת שרירים ← ואחריו הרפיה מלאה. הגוף אינו יכול להיות במתח ורגוע בו-זמנית — לאחר מיתוח, ההרפיה עמוקה יותר. מוכח מחקרית כיעיל לחרדה, לחץ ונדודי שינה.
מתוך סולם 1–10 דרגו את מידת המתח שאתם חשים כעת. מעל דרגה 6 – יש לבצע את השלבים הבאים. אם מתחת ל-6 – עברו ישר לשלבים 4 ו-5.
במקום בטוח, הניחו את כפות הידיים על הזרועות בהצלבה. טופפו חליפות 24 פעם עד שתחושו רגיעה.
שימו לב לכפות הרגליים על הרצפה – הניחו אותן חזק על הקרקע. הביטו סביב ובפרו עשרה חפצים שונים בעלי אותו צבע, חומר או צורה.
אם עדיין יש צורך בהרגעה – הניחו יד אחת על הלב ויד שנייה על הבטן. שימו לב לנשימה.
שימו לב מה קורה בגוף. תנו לזה זמן – השחרור יגיע: נשימה עמוקה, פיהוק, גיהוק, רעד נעים, גל חום, צחוק או בכי.
כדי לחזק את הרוגע שהגעתם אליו – חשבו על כל דבר שמחזק ומרגיע: בני זוג, חברים, פעילות אהובה, מקום, תמונה נעימה.
דימיון מודרך ומנטליזציה הם טכניקות להרגעה עמוקה המשתמשות בדמיון ובחיבור לעולם הפנימי. הן מתאימות לאחר שהילד מעט רגוע, ומסייעות לעיבוד הרגשי ולחיזוק תחושת הביטחון.
| תגובות התנהגותיות | תגובות רגשיות | תגובות קוגניטיביות | תגובות פיזיולוגיות |
|---|---|---|---|
| תנועות פתאומיות | חרדה | להאשים מישהו | תשישות |
| שינויים קיצוניים בפעילות | אשמה | בלבול | בחילה |
| שינויים בדפוסי ביטוי מילולי | חשש | קשב מועט | רעד שרירים / עוויתות |
| התכנסות | דאגה | קשיי ריכוז | כאב בחזה |
| התנתקות | התקף פאניקה | בעיות בזיכרון | קושי בנשימה |
| חוסר מנוחה | שוק רגשי | קושי לזהות אנשים / חפצים | לחץ דם מוגבר |
| התפרצויות רגשיות | יגון / צער עמוק | מודעות מוגברת / מופחתת | דופק מואץ |
| שינויים בדרכי תקשורת | פחד | קשיים בפתרון בעיות | צימאון / יובש בפה |
| שתיית אלכוהול מוגברת | חוסר ודאות | קבלת החלטות גרועה | כבדות ראש |
| חוסר יכולת לנוח / לישון | תחושת אובדן שליטה | קושי בחשיבה מופשטת | הקאות |
| חריקת שיניים | דיכאון | אובדן תחושת הזמן והמקום | חולשה כללית |
| חוסר תאבון / תאבון מוגבר | הצפה | קשיים בעיבוד מידע | סחרחורת |
| התנהגות אנטי חברתית | כעס מוגבר / זעם | סיוטי לילה | צמרמורות |
| עצבנות רבה | סערת רגשות | דימויים חודרניים | מעי רגיז / עיכול |
| דריכות מוגברת | בכי | ועוד... | התעלפויות |
| תגובת בהלה ועוד... | ועוד... | ועוד... |